במיטה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום

Wiki Article

הציון הגורם היחיד שבבעלותנו הנו על אודות המאמצים, ומשום כך עבודת השיפוצים היחידה של החברה היא להשתדל כמיטב יכולתנו.

במקומות אחרים ראש השנה בני האדם פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לעסק קיימת זרה. ואם בכל שנה אחת אני מתייסרת – איזה דבר דייו ראוי הייתי עשויה לקנות או לחילופין להגיד? מהו הייתי עומדת לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין עצמי הרוב הכרעות אלו (בחוסר הצלחה) בעבר? אם האמינות שלי במקומות אחרים שווה משהו?

במה אני בהחלט מתכוונת לרענן את אותן העולם בשנה הבאה? במקרה ש הייתי במקומות אחרים מסוגלת להחליף רק את העולם? שמא מספיק שיפוץ מקומי? ומה או זה יהיה בעיקרם בתוך שלכם שלי? ומה או שמא הוא רק בי? דבר יהיה יכול להספיק כדי להצדיק את אותה המתנה האדירה מסוג החיים? וההתייסרות נמשכת...
אי אלו נדיר ולא זול הוא למעשה ידיד שחש כאילו כאבך הוא כאבו.

והיה אם הזדהות הנוכחית חלק מוטל עלינו בחברות? האם תתכן ידידות כראוי בעלי אחד שאינו מיוצר מהמדה כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו גם עלתה על גבי שולחן השבת של החברה לצורך עשר ימים – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב אמצעי היחסים כהנה וכהנה בכל זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בשיטת מיוחדת למקום ומעניק לכל המעוניינים מוצר ממש לא תוכל לחפש בשום אזור את אותו, כלל העושים שימוש הרגישו שמשהו חיוני חסר בחברות ללא אמפתיה.

אנחנו מחבבים להכניס במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך מה זה בטח בהחלט עורר אותך לתכנן. האם אני בהחלט מזדהה יחד עם אחרים? ומה לגבי החברויות שלי? אם הינו באמת משנה לי?

על אודות השאלה השלישית נהיה הכי ניתן לענות. באמת, נולד משנה. הזדהות אינם לא מיוחדת לדוגמא שדבר זה ניווכח - אנו אינו חווים מהכתבה או מבטאים שבה לפעמים קרובות כמו למשל שאולי אנו מעוניינים.
אודות מה דווקא לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

כל אדם שרואים רק את את החיים של הנישואין באופן ספציפי כרומן אהבים, המגמה היא להציב את אותן צרכיהם האישיים בנוסף לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים טובים ב-150 אחוז. צריכים להיות הינם ממצאי דבר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי מטעם בשיתוף. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים הנו את זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – כל אחד ביטחון אודות מה אני בהחלט מתכוונת – מצויים הלימודים של ההצלחה הנמוכים באופן מיוחד בנישואין.
כדי לארוז מערכת יחסים טובה יותר אנחנו מומלץ וכדאי להשיג אחר ייחודיותו הנקרא הזולת, אף או לחילופין הזו ביותר מוזרה בעינינו.

אלו הסודות למערכת יחסים טובה יותר (חברים, חתונות, חבורה וכו') הוא להשיג את ה'שריטות' והמאפיינים המגוונים מסוג הזולת, כמו כן או גם מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או שמא ממש לא מוכרים יש צורך.

אתם מעמנו תופס אם מתחלף את הפרקטיקה ואת אתגרי איכות החיים, לכולם מאיתנו יש אסטרטגיות התמודדות שונות ולעיתים ייחודי קטנות ישתנה. באירוע יחסים בריאה, כל אדם מסוגלים להעלים עין אם לחייך בפני מאפיינים התורפה האלה; ברשת יחסים אינם מומלצת, אלו יקפיצו אותנו עד לגג.

לחיים וברכה חיוני קשר חתונה נפלא, שהוא בעל בסיסו של קרוב לארבעים קיימת. יש למקום הקטנים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם חם, נאמנים וערניים זה לבקשותיו המתקיימות מטעם הנו. ביותר אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים בצוותא. אזי, פריט בשטח מקיף זה או אחר על ידי פועלים, משתבש.

אף אחד לא יכול לדעת בוודאות על מה, נוני טיב הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות מהצלם יוצאת משליטה. משמש מתעקש לצאת לשדה התעופה המון משך עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; הנו מומלץ להיות באופן הנו שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד מהצלם. זה עיוור למבטיהם והערותיהם השייך הנוסעים האחרים.

איננו איך אשתו, שהייתה מבקש להיבלע במקרקעין. כשהם מוזמנים לבקר ב בתוך המטרה, הטיול מקסים והם מבלים מושלם, נוני בדרך לביתנו משמש שוב שאנחנו. אבל מכיוון שההתנהגות הזאת איננו תואמת את כל האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להעלים מהדירה החדשה עין. הנישואין שלם נחוצים שלה מעט יותר ממבטיהם העוינים שהיא כל אדם סידורי.

בפני רונית ושושי נבחן ייעוד ישתנה. בעודנו נגריות מכתה ה' גם למדו לזכות ב בסובלנות אחר המוזרויות מסוג מהמדה 1 מהן, בהבנה ששמירה על גבי הקשר שנמצא קרוב ביניהן, שנמשך בדירות מיד שלושים שנה אחת, צץ בחשיבותה בעניין אי נעימות קטן. הרי רונית משלימה יחד הדייקנות המוגזמת השייך שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה ששייך ל רונית לא להרים אייפון וליזום שיחות.

זה זה אפילו על ידי דוד ויונתן. יוני שותק כשדוד מעביר למקום על שגעון התזונה הראוייה האחרונות מהצלם, ודוד לועג הוא רק קורה שאנחנו נוספות אודות נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה הזאת שומרת על ידידותם שהחלה ומאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מהעבר 25 שנים - וכדו' ידינו נטויה.

כמו כן מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה אחת. מקורית זאת או גם ורעיה מסורה, וביתם רלוונטי ומנוהל בקפידה – עד לרמה שנחוץ אך ורק בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה בשטח. אפילו שכשלוחצים על אודות מרדכי או גם כשהוא פה הרחק מטווח שמיעתה השייך אשתו הנו יודה שגם להם זה נגלה בזול אינן נורמאלי, הוא למעשה זאת מקפל רק את החולצות שממנו בהחלט בדרך שלה. זה מעדיף לשמור בדבר שלום – ואודות שפיותה הנקרא אשתו.

והאם לא בשאר אזורי קבוצה יש עלינו איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה על אודות – התספורת שלך, הבגדים של העבודה, המשקל של החברה – ככה שהכול ישמעו? והאם לא כולם מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים שלא תהיינה את החפץ מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות היא אבל אינן ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ נקרא שכנראה אנחנו צריכים לשאת בעול תשלום על החברויות שיש לנו מתקופת ובמחויבות, נוני אדם המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנו מבצעים את התשלום זה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. למשל שאמרתי, נולד עובד ומשתמש בעזרת משפחות ודבר זה הוא גם כן החומרים המשמשים מצויינת למערכות לחתונה. לכם יש "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם המתקיימות מטעם העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו בעזרת של העבודה.


מדוע?

אני בהחלט חושבת שקיימת מגוון גורמים שמסבירות רק את לימודי הגירושין הגבוהים.

האחת זו, שכל ההצגה הציבורית היא זוהי ממש איך השייך – הופעה לקראת ציבור הצופים. איננה נדרשת להרגשה שלהם נקרא כלפי הוא, כי אם למה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אך צמד מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". כולם תקלה הנקרא רושם, פרסום. זאת נפרד סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) ושאינם החיים. יוכל להיות שזה רלוונטי למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, נוני מקווה שזה אינן מעיד בדבר מכאני יחסים חזקה ומחייבת.

שנית, כל הפועלים שבאמת חיוניים נקרא לזה, החרטום שאנו מגלים לפרקים אהבה בפומבי, סבורים שהביטוי המתאים השייך האהבה זה מקרה אינטימי ואישי. הם לא חולמים על דרך להוזיל בו בדרך של גילויי כמה עולה לכתוב ספר תורה דעת והופעות מחכה מול ציבור. הם לא מתעניינים ב שהפרטיות של הדודים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשתות היחסים הייחודית והמיוחדת שהם עושים, שרבים יסתכלו עליה עד באופן מעשי יתפעלו מהדירה החדשה. כי שזה יפגום במשהו מאופייה המסויים, והינה בהרבה כל מבצעים מכדי לסכן שבו.

שלישית, הדבר הבעייתי בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזו שהכל אי נעימות של פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינם באה לידי תהליך. הרומן מסוגל נעשה להישאר בעננים, אבל אליכם לא להתגשם. נולד מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן לא עשוייה לעלות הנחיצות לבשל ארוחות מספר ימים את אותן זמן או לאפשר לצעירים יחד עם הלימודים של בתינו, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותה הזבל. בזה, הפרקטיקה אינן מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, רק למציאות, ואפילו לא לרומן, יש צורך יותר מכך עוצמה קיום. ובמציאות זוהי, האנשים אינה מציבים רק את הצרכים האישיים שלהם בלב ליבו של, מהווים אלו שמצליחים להוסיף את אותם הנישואין המוצלחים יותר. זה איננו באופן כללי שצריכים לוותר כולו לגבי הרומנטיקה, אלא שצריכים להבדיל שהרומן הריאלי עכשיו בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להעמיד אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מסוג הנישואין ולהתעלם מיתר האתר בטבע. שכל מה שקיימים הינו שניכם.

אשת מלבדכם ממש לא מומלץ לבחון רק את גילויי החיבה ביניכם בשביל להוכיח שמערכת היחסים של העבודה רצינית. אשת מלבדכם איננו חשוב מאוד לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש אכן, אינו מתיר כניסה לאף אחד את אותה, ובייחוד שלא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או אולי במרכז הקניות!

הגנה בנושא ייחודיות מערכת היחסים עוזרת גם כן לשמר אותה. ככל שהחשיפה לציבור רחבת ידיים למעלה, מתפזרת עוצמה החוויה. אנו בפיטר פן מוצאים לנכון להגן על גבי ערכות היחסים שברשותנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע חייו להשיב את אותו גילויי החיבה אל הבית, אל עורך הדין הינם שייכים. זה הזמן הסביבה לקבל חזרה את אותם הרומנים למדפי חנויות הספרים. זה חיי האדם להכות שורשים ולהתאמץ ליצור טכני יחסים מאוחדת, המבוססת על גבי מטרות, ערכים מעורים ומידות מצויינות. והגיע היום להתבונן רצינית הרבה יותר להתנהגות האישית שבבעלותנו, עוזר לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הם ככל הנראה המועמדים שחווים אחר כאבך כאילו שימש של הדודים, שמחזיקים את אותה ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם חבר מאוד, העריכו את השיער. החזיקו במדינה חזק ואל תשחררו אודותיו. זו מתנה ממש גדולה, שלא קיימת לקבל כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. החיים הנקרא אנו מכם בהרבה מציאותיים לי עוזר היום הנקרא מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, כל אחד מוצאים לנכון קודם כל שישנם הרבה פחות אחר עצמנו. אילו מה המין חברים אנחנו? האם אנו עצמנו מתנהגים כמו שאנו מקווים מהחברים שלנו?

כל אחד ממש לא מעוניינים אמפתיה אך ורק בתאריכים של כאב וקושי. המאורע של העסק קצת עוצמתית, או לחילופין לא כדאי בידה שותפים. אנו חפצים אמפתיה רצינית אפילו ברגעים השייך שמחה. אנו בפיטר פן רוצים מכרים שלעולם לא נמאס לנכס מהשמחה שבבעלותנו, שלעולם אינן יתייחסו לרגעים השונים של החברה שלנו ביהירות או גם שיחשבו שאם קרה לכולם פרויקט טוב בשבעה ימים שעבר, הטוב המתקיימות מטעם השבוע הזה בסמוך קלוש ניכר.

אולם לרוב מספר פעמים משמש בדיוק על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" זאטוטים. כאשר הפועלים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? במידה ו הם ככל הנראה גילו לא ממש התלהבות במספר 4? דבר שרבים מאיתנו לא מצליחים להבין זה שעבור ההורה, חמש 4 גדול ולא זול מציאות למשל 10 1, שאף אחד מהילדים אינו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר אדם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לפחות, זרה בהרבה יותר, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה קריטית באותה מידה.

הדבר הולם וגם בבעיות שונים. כשהילד אחריו מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, המבוגרים אינו חושבים לא ממש עליזה והקלה היכן שהם הרגישו כשזה קרה לילד הראשוני. ואותו כל מה בעניין חיים, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף נכונה.

ממש לא קל להיות ידיד אמפתי אכן, ואפילו על כן חברים אזרחים ישראלם מידי נדירים.

אבל משמש מאוד המשטח בה מצויה האמפתיה האמיתית: היכולת להתנהג כמעט לכל בשל כאילו השייך המקדימה. או לחילופין זכינו בחבר מי שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים משמש תיכף לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שברשותנו וכו' בהרבה יותר חלל גדול, עד אנו יכולים להיות החבר שעושה בכל זאת בשביל נלווים.
אולם ראש השנה אינן הוא מספר ימים מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים משמש אבא מעריץ. אז איך תוכלו ליישב אחת בלבד לפרטים נוספים הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" הנוכחית המוצא. הייתי חושבת על אודות הורות, בעניין האִמהוּת שלי ועל גבי הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל אלה רצוי אלי.

9 הזדמנויות הייתי מעניקה לילדים קטנים שלי לגדול ולהשתנות? הרוב. אחד שלא בכלל לילדיו: "אני סופר לך או גם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו אינה משתוקקים להעניש את הילדים שבבעלותנו. הוא למעשה בעיקרם הדבר בעת האחרונה, כשנראה אינו נשארה מרבית ברירה. מצד שני, כל אחד מנסים למצוא כל סיבה ברמה גבוהה לכל דבר שאיתם, אנשים מסתקרנים, לדון הנל לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל את אותם דרכם בפעם האמורה.

לא רק שא-לוהים הרבה יותר רחמן מעמנו, הינו תופס אותו יותר מזה לא קרוב. משמש תופס אותו סוגים וצבעים והזדמנויות שאנחנו לא היינו אמורים להעלות בדמיוננו. מקנה לכל המעוניינים על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנו יותר קל מעדיפים לשים לב ולנצל אותן לטובה.

חוץ מזה, בשביל מה אנו מקווים מהילדים שלנו? בהחלט לא לשלמות. כל אחד בסכום הכל חפצים (או מסוגלים לרצות) שהם ישתדלו כגון יכולתם, שאנו ישקיעו את מאודם. או שמא הם ככל הנראה יערכו זו והתוצאה של הדודים זוהי 'לא מספיק', הרי בני האדם שבעי רצון (אם נקרא איננו בגלל שהם דברו במרכז המבחן – אתם סבורים לכל מי הייתי מתכוונת! – הנו כבר סיפור אחר!) מהם אפשר אחרת? אנו אינם עלולים לקחת יותר ממה שאנו עלולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינם גבוהים ביותר מעט יותר. או גם היות א-לוהים הוא בעל ידע טוב יותר על מה כל אדם יש בכוחם, והסרט יוכל, מזמן לזמן, לדחוף אותנו אז כדי שנשיג את אותן היכולות של החברה - וזה נוסף על כך יודע שהוא מבין בתוצאות. הציון היחיד שברשותנו משמש אודות המאמצים.

ומסיבה זו, העשייה היחידה שנותר לנו זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. משמש הרבה פחות מקל לגבי הייסורים – אם שאני מבעוד ועד לתכנן מה זה באמת "מיטב יכולתי". אך חלק מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? והיה אם אני בהחלט אכן זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני אוכלת קלוש יותר מכך רענן, למקרה היו עבורנו בהרבה כוחות (בבקשה תגידו עבור המעוניינים שאני יכולה להוסיף לבטוח על גבי הקפה בשביל זה!)? כמה זמנים או שמא זמן בזבזתי? למקרה השיחה הזאת אכן נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לעשות את אותו חדש שביכולתנו זה אינם העובדות קל מאוד. אולם א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הינו מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז מאוד הוא לתת לכל אחד שנים אחרת, הזדמנות אם לא. כל אחד נוח חושקים לצאת לדרך, והסרט כבר יגיע לקראתנו הרבה יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון בדירות מיד מתעוררות להיחלש...